שאלות ותשובות


הדיון סביב מציאת ממתיק שאין בו נזק לא שוכך לרגע. הוא נובע לא רק מהתניה חברתית (חגיגות ופרסים מתקשרים עם טעם מתוק) אלא בעיקר מדחף מולד לחפש מתוק, שמלווה אותנו עוד מהזמנים העתיקים שבהם טעם זה היה נדיר ונדרש לתפקוד המוח.

היחס לממתיקים שנחשבים בריאים גם בקרב הבריאותנים (אגבה, סטיביה, סילאן, דבש, סירופ מייפל) מחלק אותם לשני מחנות: המתונים ממליצים עליהם אם הם נאים - לא חוממו ולא עובדו. הם נעזרים בשני טיעונים מרכזיים: הראשון, שבחיים האלה צריך גם ליהנות. השני, שבעיקר בשלב המעבר מסגנון אכילה רגיל לסגנון אכילה בריא, רצוי לאמץ כל ממתיק מהסוג הזה, שכן בהשוואה לאורח החיים המערבי מדובר ברע במיעוטו.

אבל הטהרנים שבבריאותנים שוללים מכל וכל את אופנת הממתיקים המוכשרים. הם ממליצים להסתפק באכילה בלתי מוגבלת של פירות מתוקים, שכן הללו לפחות משביעים. עיקר קצפם יוצא על סירופ האגבה, שהוא הצעקה האחרונה. הטענה היא שחלק מהיצרנים משקרים כשהם טוענים שהסירופ הזה הוא נא. הוא מופק מצמח ששמו אגבה כחולה שגדל בדרום מקסיקו. כן, זה אכן אותו צמח שממנו מופקת הטקילה. הטהרנים טוענים שתהליך הזיקוק הופך את הסירופ, בלי קשר לחימום או לא, ללא-נא. בלי להיכנס לשאלה המכשילה על הנקודה שממנה ואילך מוצר נחשב מעובד (האם פירות מיובשים הם מעובדים או נאים וכו'), השאלה האמיתית היא אם מוצר כמו סירופ אגבה יפה לבריאות. אבל, וזה כבר ידוע מאז שפירמידת המזון התהפכה על פיה, גם השאלה מה יפה לבריאות היא עניין גם של השקפת עולם וגם של עיתוי. ובכל זאת - אין בסירופ אגבה או בממתיק אחר מהליגה הזאת שום דבר שאין בפירות וירקות. בארבע מלים: אפשר ורצוי לחיות בלעדיו. כל זה נכון גם בנוגע לדבש, סירופ קנים וכו'. מה עוד שחלקם עוברים בתהליך הייצור חימום בדרגות שונות.

אז מה עושים? בשורה התחתונה, כל הממתיקים האלה ראויים לטעימה רק בכמויות קטנות. הטהרנים שבין הבריאותנים מתייחסים אליהם כאל תבליני המתקה וטוענים שריכוז המתיקות הזה גם לא אנין ומזכיר להם, בגלל העוצמה, תרופה נגד שיעול שנותנים לילדים כדי למסך את הטעם המר. במלה אחת - זיוף.

לקטרוג הזה אפשר להוסיף את העובדה שכל הממתיקים האלה בלי יוצא מן הכלל יקרים להחריד. אלא שזה, במפתיע, גם יתרונם, כי לפחות אי אפשר להשתמש בהם בלי חשבון.
 



שאלות לרחל טלשיר

קוראים יקרים

לא לכל שאלה תשובה ולא לי כל הפתרונים.
אשתדל לענות כמיטב יכולתי במסגרת מדורי המתפרסם בכל יום חמישי במוסף "גלריה" בעיתון הארץ.
יש שכבר קבלו התייחסות בטורים שכתבתי בעבר ומופיעים במדור מאמרים באתר זה.
תודה וסליחה מראש לאלה שלא אצליח לעזור להם או לענות לשאלותיהם,
רחל טלשיר



לשאלות נוספות לרחל טלשיר נא שלחו את הטופס הבא: